החלטה בתיק ת"א 15476-12-10

ביום 9.10.12 הוגשה בפניי ע"י הנתבעים בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בהחלטתי מיום 23.9.12.

בפרוטוקול הדיון מיום 23.9.12 נכתב " על ב"כ התובעים לוודא כי מסמך שנשלח לבית המשפט גם מתקבל בבית המשפט ובמיוחד כשהמסמכים נשלחים בדואר רגיל. לפיכך, אני רואה בכך משום מחדל של התובעים המאלץ אותי לדחות את הדיון היום כדי לאפשר לב"כ הנתבעים לחקור את מי שהגיש את התעודה לעובד ציבור, כפי שזכותו לעשות וכפי שהוא מבקש לעשות".

בהמשך ההחלטה נכתב " ב"כ התובעים יפקיד סך של 400 ש"ח להבטחת שכרו של כל אחד מהעדים, בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים הוצאות בגין הצורך לדחות את ישיבת היום בסך 1500 ש"ח בלא קשר לתוצאות התביעה".

בבקשה לתיקון טעות סופר נטען כי בטעות נרשם כי על הנתבעים לשלם הוצאות במקום על התובעים.

בהחלטתי מיום 9.10.12 שניתנה מבלי שביקשתי את תגובת התובעים, נקבע " ההחלטה מיום 23.9.12 תתוקן כמבוקש כך שיירשם 'בנוסף ישלמו התובעים לנתבעים, אכן מדובר בטעות סופר".

בעקבות החלטתי בדבר תיקון טעות הסופר הוגשה ע"י התובעים בקשה לביטול החלטתי שניתנה במעמד צד אחד וזאת בנימוק לפיו לא ניתנה לתובעים אפשרות להשמיע את תגובתם. ביום 11.10.12 ניתנה על ידי החלטה נוספת ולפיה " הצדק עם ב"כ התובעים מבחינה דיונית. יחד עם זאת, החלטתי בענין ההוצאות זכורה לי וברור לי כי מדובר בטעות סופר, לא מצאתי לנכון לבקש את תגובת התובע וזאת כדי שלא יהיה מקום להשית הוצאות בגין הבקשה. מאחר וב"כ התובע עומד על זכויותיו, החלטתי מיום 9.10.12 מבוטלת וב"כ התובע יגיב על הבקשה בתוך 7 ימים."

ביום 22.10.12 הגישו התובעים תצהיר תגובה עם נספחים המשתרעים ביחד על 14 עמודים, כאשר בתגובה זו אין אלא ניסיון פסול לערער על החלטתי להטיל הוצאות על התובעים, וזאת בלא כל  תגובה עניינית לבקשה לתיקון פרוטוקול, למעט הטענה לפיה הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

הן הבקשה לביטול החלטתי לתיקון פרוטוקול והן התגובה מהווים משום בזבוז זמנו של בית המשפט.

כבר ביום 9.10.12 קבעתי בהחלטתי כי מדובר בטעות סופר, בעוד שבהחלטתי מיום 11.10.12 ציינתי במפורש כי ההחלטה בעניין ההוצאות זכורה לי.

זאת ועוד, העובדה לפיה מדובר בטעות סופר עולה בבירור אף מנוסח הכתוב, שכן אני מייחס את המחדל לתובעים כך שלא יתכן כי ההוצאות בגין מחדל זה יוטלו על הנתבעים.

בנסיבות אלו, עמידתם של התובעים על ביטול ההחלטה כדי להגיש תגובה ומאוחר יותר העדר תגובה עניינית וניסיון לערער בפני על החלטתי להטיל הוצאות, מהווה משום שימוש לרעה בהליכי משפט ובזבוז זמנו של בית המשפט.

ב-רעא 615/11     סופר מדיק (מדיק לייט) נ' ANTON HUBNER CMBH &CO. KG1  ., נקבע:

                   " בעבר הבעתי דעתי כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שההליך שהגיש גורם לבזבוז זמן שיפוטי ( רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמי שה שאול (לא פורסם, 24.4.06)). את הבסיס לסמכות להשית הוצאות כאלה ניתן למצוא בתקנה 514 לתקנות. על פי תקנה זו רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או אוצר המדינה כאשר "בעל הדין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת".

אשר על כן, אני מורה על תיקון הפרוטוקול הפרוטוקול מיום 23.9.12 כמבוקש ע"י הנתבעים באופן שבו יירשם "בנוסף ישלמו התובעים לנתבעים" כך שיובהר כי ההוצאות הושתו על התובעים.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות בקשה זו בסך 2000 ש"ח, בנוסף להוצאות שנקבעו בהחלטה מיום 23.9.12 מבלי קשר לתוצאות התביעה.

בנוסף ישלמו התובעים הוצאות לאוצר המדינה בסך 1500 ש"ח.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: